ברט הלינגר רואה בהוריו ובמשפחתו את המשפיעים הראשונים החשובים על התפתחות תפיסתו ועל דרך עבודתו במשך חייו. אמונה מיוחדת במינה, שאפיינה את בית הוריו, ציידה את בני המשפחה בכלים שעזרו להם לעמוד אל מול גלי התעמולה המסלפת של המפלגה הנאצית שעלתה לשלטון בגרמניה. עקב היעדרויותיו התכופות מהפגישות של ה"נוער ההיטלראי" והשתתפותו בקבוצה בלתי חוקית של ארגון של צעירים קתולים, הגסטפו "סימן אותו" והגדירו כ"אויב העם". בצורה פרדוקסלית הוא ניצל מהגסטפו כשגויס לצבא. בגיל 17 היה לחייל, חווה את המציאות של הקרבות – שבי, תבוסה, וחיים במחנה שבויים של בעלות הברית בבלגיה.
ההשפעה החשובה השנייה על אישיותו מקורה ברצונו, עוד בהיותו ילד, להיות כומר. בגיל 20, לאחר ששוחרר ממחנה השבויים, נכנס לתהליך ארוך של טיהור הגוף, הנפש והרוח – בשקט, בלימודים, בהתבוננות ובמדיטציה.
16 השנים שעבד כמנהל בית ספר באחד ממתחמי שבט זולו בדרום אפריקה, השפיעו עמוקות על דרך עבודתו. באותה עת שימש מורה וכומר. בשביעות רצון הוא מציין ש- 13% מהסטודנטים בדרום אפריקה באותו זמן באו מבית הספר של המיסיון. הוא למד את שפתם וכך יכול היה ללמד אותם. בצורה משעשעת הוא מספר על הכבוד המנומס שגילו כלפיו כאשר אמר בטעות "מילים גסות" במקום המילים שהתכוון לומר. עד מהרה הרגיש עם הילידים בנוח, עד כמה שהדבר התאפשר לאירופי לבן. התהליך של עזיבת תרבות מסוימת כדי לחיות בתרבות אחרת חידד את ערנותו לרלטיביות (יחסיות) של הערכים השונים בתרבויות השונות.
במשך השנים האלה התגלתה יכולתו המיוחדת של הלינגר לזהות יחסים בתוך מערכות, וגבר העניין שגילה בקווים הדומים שיש לאנשים שבאים מתרבויות שונות. הוא ראה שלרבים מהטקסים והמנהגים של הזולו יש תפקיד ומבנה דומים לאלמנטים שקיימים במיסה הנוצרית. דבר זה מצביע על התנסויות אנושיות דומות, והוא עשה ניסיונות לשלב מוזיקה וטקסים השאוּלים מטקסי הזולו במיסות בכנסייה.
גורם אחר שהשפיע עליו ביותר היה השתתפות בסמינר לימודי בדינמיקה קבוצתית בהנחיית אנשי כמורה אנגליקנים, בקבוצה רב גזעית. הם הביאו דרך עבודה מיוחדת של עבודה מארצות הברית אשר העריכה דיאלוג, פנומנולוגיה, והתנסות אנושית אינדיווידואלית. בפעם הראשונה חווה הלינגר ממד חדש של "טיפול בנשמות". הוא מספר שאחד המנחים שאל את חברי הקבוצה: "מה חשוב לך יותר, האידיאלים שלך או האנשים האחרים? איזה אידאל היית מקריב בעבור האחר?" לשאלה זו הייתה משמעות עמוקה. "אני אסיר תודה לאותו איש על השאלה ששאל," הוא אמר. "במידה מסוימת השאלה הזו שינתה את חיי."
תפקידו ככומר לא התאים עוד להתפתחותו העתידית, וברט הלינגר חזר לגרמניה ועזב את הכמורה.
את כל כולו בלימודים, קרא את כל כתבי פרויד וכן ספרות מקצועית רבה נוספת. כשקרא את "הצעקה הראשונה" של ז'נוב, התעוררה בו מיד התשוקה להבין לעומק ולדעת עוד. לפיכך הגיע אל ז'נוב בארצות הברית, ולמד איתו עוד תשעה חודשי לימוד.
הגורם המשפיע הבא היה הפסיכואנליזה. הלינגר החל בלימודי פסיכואנליזה בווינה וכדרכו, השקיע העניין המועט של הקהילה הפסיכואנליטיקנית בווינה של הכללת התנסויות בשיתוף הגוף בעבודה הטיפולית, עורר אצלו שוב את השאלה – מה חשוב יותר, הנאמנות לקבוצה, או אהבת האמת והמחקר?
אהבת המחקר ניצחה, ופרידה מהפסיכואנליזה הייתה מהלך בלתי נמנע. מאוחר יותר סיים את לימודיו בבית ספר אחר. כישרונו הבולט בפסיכותרפיה גופנית נשאר אלמנט חשוב בעבודתו.
בתי ספר נוספים לתרפיה השפיעו השפעה גדולה על עבודתו. מהאנגליקנים הוא למד על אוריינטציה פנומנולוגית של הדינמיקה הקבוצתית; את הצורך הבסיסי של בני האדם להתכוונן עם כוחות הטבע הוא למד מהאנגליקנים ומהזולו; את הפסיכואנליזה בווינה, ואת עבודת הגוף למד בארצות הברית.
הלינגר החל להתעניין בתרפיית הגשטלט דרך Ruth Cohen ו – Hilarion Petzold ולמד אצל שתיהן. הוא פגש את Fanita English ודרכה הכיר את האנליזה הטרנס-אקשיונל ואת עבודתו של Eric Bern. יחד עם אשתו הרטה, שילב בין כל השיטות שלמד. בתקופה זו התבהרה לו הדינמיקה של הזיהוי. הספר "Invisible Bonds" של Ivan Boszormenyi-Nagy וההכרה בנאמנויות הנסתרות והצורך באיזון בין קבלה לנתינה במשפחות היוו גורם חשוב נוסף בדרך התפתחותו.
את כל כולו בלימודים, קרא את כל כתבי פרויד וכן ספרות מקצועית רבה נוספת. כשקרא את "הצעקה הראשונה" של ז'נוב, התעוררה בו מיד התשוקה להבין לעומק ולדעת עוד. לפיכך הגיע אל ז'נוב בארצות הברית, ולמד איתו עוד תשעה חודשי לימוד.
הגורם המשפיע הבא היה הפסיכואנליזה. הלינגר החל בלימודי פסיכואנליזה בווינה וכדרכו, השקיע העניין המועט של הקהילה הפסיכואנליטיקנית בווינה של הכללת התנסויות בשיתוף הגוף בעבודה הטיפולית, עורר אצלו שוב את השאלה – מה חשוב יותר, הנאמנות לקבוצה, או אהבת האמת והמחקר?
אהבת המחקר ניצחה, ופרידה מהפסיכואנליזה הייתה מהלך בלתי נמנע. מאוחר יותר סיים את לימודיו בבית ספר אחר. כישרונו הבולט בפסיכותרפיה גופנית נשאר אלמנט חשוב בעבודתו.
בתי ספר נוספים לתרפיה השפיעו השפעה גדולה על עבודתו. מהאנגליקנים הוא למד על אוריינטציה פנומנולוגית של הדינמיקה הקבוצתית; את הצורך הבסיסי של בני האדם להתכוונן עם כוחות הטבע הוא למד מהאנגליקנים ומהזולו; את הפסיכואנליזה בווינה, ואת עבודת הגוף למד בארצות הברית.
הלינגר החל להתעניין בתרפיית הגשטלט דרך Ruth Cohen ו – Hilarion Petzold ולמד אצל שתיהן. הוא פגש את Fanita English ודרכה הכיר את האנליזה הטרנס-אקשיונל ואת עבודתו של Eric Bern. יחד עם אשתו הרטה, שילב בין כל השיטות שלמד. בתקופה זו התבהרה לו הדינמיקה של הזיהוי. הספר "Invisible Bonds" של Ivan Boszormenyi-Nagy וההכרה בנאמנויות הנסתרות והצורך באיזון בין קבלה לנתינה במשפחות היוו גורם חשוב נוסף בדרך התפתחותו.
Precop. מה-NLP הוא לקח את האלמנט החשוב ביותר – לעבוד עם משאבים ולא עם בעיות. על ידי השימוש שהוא עושה בסיפורים הוא מכבד את מה שלמד מאריקסון. הסיפור הראשון שהוא סיפר בתרפיה הוא: "שתי מידות של אושר".
אלה המכירים שיטות טיפול שונות יכירו בתרומתו הגדולה של הלינגר באינטגרציה הייחודית והחדשה שהוא ערך מכל האלמנטים שלמד. הוא אינו טוען שהמציא משהו חדש. יש לו יכולת טבעית להיכנס לסיטואציות חדשות, לשקוע כל כולו בלימוד, ולאחר מכן לזוז הלאה.
אין ספק שההתנסויות המוקדמות שלו לימדו אותו את החשיבות להקשיב לקולות הפנימיים שלו עצמו. למרות שאין הוכחה מדעית לכך, אך זו ההגנה היחידה שיש לנו נגד פיתוי של סמכות מזויפת. ההתעקשות שלו לראות את מה שיש, ולא להאמין בצורה עיוורת לְמה שנאמר לנו, ונאמנותו הבלתי ניתנת לערעור ואמונתו בנשמה עצמה – הם הם הבסיס העיקרי שעליו בנויה עבודתו.
בכל אותה תקופה היה Martin Heidigger חברו "הפילוסופי" – שסכנת הסמכות המזויפת לא הייתה זרה לו. החיפוש המעמיק של Heidiger אחרי "המילים האמיתיות" המהדהדות בנשמה, דומה למילים שהמטופלים אומרים בקונסטלציות כשהם מבשרים על השינוי לטובה, מסמלים את חידוש זרימת האהבה.
השפעה חשובה אחרונה, שמהווה למעשה כעין בת לוויה, היא אהבתו הארכיטיפית הגרמנית של הלינגר למוזיקה קלאסית (אופרות), ובמיוחד ליצירותיו של המלחין ריכרד וגנר ( Wagner).